השבוע ציינה מדינת ישראל את יום העלייה, חג לאומי וממלכתי, שנקבע בשנת 2016
כדי להוקיר ולהעריך את כל גלי העלייה לדורותיהם ואת מפעל העלייה כבסיס לקיומה
של ישראל וכינונה כחברה רב-תרבותית. בעיר בת ים, בשיתוף עם משרד העלייה
והקליטה, התקיים אירוע חגיגי ומרגש בהשתתפות נציגים מעולי רוסיה, צרפת,
אוקראינה, אתיופיה והתאחדות יוצאי תורכיה בישראל, יחד עם עולים חדשים וותיקים
מרחבי העיר.
התאחדות יוצאי תורכיה בישראל, הפועלת מזה 63 שנים למען קליטת עולים, הייתה
בין המוזמנים המכובדים לטקס, ונציגיה - אבי סיניק, רכז קליטה ותיק, ואתי גרניט,
יו"ר ההתאחדות - זכו להוקרה על פועלם רבת השנים. ההתאחדות מהווה בית עבור
עולים דוברי השפה התורכית, ומספקת להם ליווי אישי תוך דגש על שמירה על זהותם
התרבותית, כל זאת בהתאמה לצרכיהם הייחודיים.
האירוע נפתח בחלוקת תעודות הוקרה לארגוני העולים שפעלו בהתנדבות לטובת
קליטת עולים, לסיוע לחיילי צה"ל, לתמיכה במפונים מהדרום ומהצפון ולעזרה
לתושבים הזקוקים לכך בעיר. נציגי ההתאחדות קיבלו גם הם תעודת הוקרה על
פעילותם המסורה והחיונית. במהלך הטקס בירכו בכירי הע ירייה, ובראשם הגברת
אנסטסיה סהר, מנהלת מחלקת העלייה, שדיברו על האתגרים הרבים שבהתאקלמות
לחיים בישראל, ועל החוזק שביכולת להקים בית חדש בארץ האבות ולהפוך לחלק
אינטגרלי מהחברה הישראלית. העירייה הכריזה כי כל חודש חשוון יוקדש לציון ולכבוד
העולים שבחרו לבנות את ביתם בעיר.
שיא הטקס הגיע עם הופעותיהם של אמנים ומוזיקאים עולים, שהנעימו את הערב
בשפות שונות, מייצגות את תרבויותיהם. על הבמה נשמעו שירים ברוסית, אמהרית,
צרפתית וגיאורגית, והזמר יוסי גירון, שייצג את הקהילה התורכית, הופיע בשירים
בתורכית ויצר אווירה שמחה וחגיגית באולם.
הטקס החזיר אותי, באופן אישי, לרגעי הילדות המוקדמים בארץ. נזכרתי בעליית
משפחתי לפני כ 50- שנה ובימים הראשונים שלנו במרכז הקליטה ברמלה. שם הכרתי
חברים מכל קצוות העולם, ובעיקר מדרום אמריקה. בזכות הלדינו שדיברתי בבית עם
סבא וסבתא, יכולתי לתקשר איתם גם בספרדית. כך יצא שלמדתי עברית וספרדית בו
זמנית. אני גאה בהוריי, שעשו צעד אמיץ כשהעלו את משפחתנו לישראל, והעניקו לי,
לילדיי ולנכדיי הזדמנות לחיים טובים יותר כאן, בארץ ישראל.
אתי אדטו גרני ט
Eti Adato Granit
יום ירושלים מזכיר לי מחדש כל שנה את חגיגת הברית של אחי. חגגו בבית בשעות הצהריים אז גרנו באדירנה. בשעות הבוקר היו הרבה הכנות ,התרגשות ושמחה לקראת האירוע. האורחים החלו להגיע , לפתע האווירה ומצב הרוח בבית השתנה , היה מתח רב בקרב האורחים. כמובן כילדה לא הבנתי מה משמעות של השקט והמתח. באותו יום פרצה מלחמת ששת הימים, דוד שלי ואשתו הגיעו מהמדינה (כך כינו את ארץ ישראל) לכבוד המאורע והשאירו בירושלים 2 ילדים קטנים(בני דודים שלי). כולם התקבצו מסביב לרדיו היחיד שהיה בבית וכדי לשמוע טוב היו צריכים לשבת בדממה. החדשות היו סותרות והמצב היה שחור משחור, ניזונו מחדשות מקומיות. דוד ודודה שלי רצו לחזור לילדים שלהם בכל מחיר אבל לא היו טיסות , אוניות ונאלצו להשאר במתח.
אני בעצמי לא זוכרת את טקס הברית מה ואיך היה.
ליקטתי כמה תמונות שמזכיר את אותו יום.
לימים נודע ההצלחה של אותם 6 ימים. שנה לאחר מכן הגענו כתיירים לארץ עם מכונית שלנו "המרסדס והגג הנפתח " באוניה לחיפה. במהלך חודשיים טיילנו לאורכה ולרוחבה של המדינה , לא נשאר מקום שלא ראינו. באותו זמן הספקתי להיות הרבה פעמים בשוק בעזה, בקבר רחל, במערת מכפלה, ביריחו, בית לחם, שכם , ברמאללה, בבית הקיצי שהיה בבניה של מלך ירדן. כמובן זה היה הפעם היחידה שהייתי במקומות אלו, היום אפשר רק לטייל וירטואלי.
אז בהזדמנות זו מאחלת לאחי הקטן הרבה מזל טוב בריאות ונחת.
נ.ב. שימו לב בתמונה ה"מובייל " שתלו בעריסה דג מפלסטיק פשוט. תוהה כמה פשטות...
קובי זרקו , אחד מהקולות הפופולריים ביותר של מוזיקת הלדינו בישראל, יופיע במופע סטנד אפ, בו יוצגו השורשים ההיסטוריים של המטבח הספרדי היהודי בשירים.
אתם מוזמנים לאירוע בוקר מהנה בליווי פינוקים וכיבוד קל .
תאריך: יום ראשון, 21 במאי – בשעה 11:00
כיבוד: חטיפים מלוחים מתוקים קלים, שתייה חמה
הזמנה: ויולט בכר 0505211480
כתובת: מוכרי סיגריות 7, בת ים
*תודה על השתתפותך באירוע ותמיכתך לעליה ולקרן המלגות של התאחדות יוצאי טורקיה בישראל.
