Eti Adato Granit
יום ירושלים מזכיר לי מחדש כל שנה את חגיגת הברית של אחי. חגגו בבית בשעות הצהריים אז גרנו באדירנה. בשעות הבוקר היו הרבה הכנות ,התרגשות ושמחה לקראת האירוע. האורחים החלו להגיע , לפתע האווירה ומצב הרוח בבית השתנה , היה מתח רב בקרב האורחים. כמובן כילדה לא הבנתי מה משמעות של השקט והמתח. באותו יום פרצה מלחמת ששת הימים, דוד שלי ואשתו הגיעו מהמדינה (כך כינו את ארץ ישראל) לכבוד המאורע והשאירו בירושלים 2 ילדים קטנים(בני דודים שלי). כולם התקבצו מסביב לרדיו היחיד שהיה בבית וכדי לשמוע טוב היו צריכים לשבת בדממה. החדשות היו סותרות והמצב היה שחור משחור, ניזונו מחדשות מקומיות. דוד ודודה שלי רצו לחזור לילדים שלהם בכל מחיר אבל לא היו טיסות , אוניות ונאלצו להשאר במתח.
אני בעצמי לא זוכרת את טקס הברית מה ואיך היה.
ליקטתי כמה תמונות שמזכיר את אותו יום.
לימים נודע ההצלחה של אותם 6 ימים. שנה לאחר מכן הגענו כתיירים לארץ עם מכונית שלנו "המרסדס והגג הנפתח " באוניה לחיפה. במהלך חודשיים טיילנו לאורכה ולרוחבה של המדינה , לא נשאר מקום שלא ראינו. באותו זמן הספקתי להיות הרבה פעמים בשוק בעזה, בקבר רחל, במערת מכפלה, ביריחו, בית לחם, שכם , ברמאללה, בבית הקיצי שהיה בבניה של מלך ירדן. כמובן זה היה הפעם היחידה שהייתי במקומות אלו, היום אפשר רק לטייל וירטואלי.
אז בהזדמנות זו מאחלת לאחי הקטן הרבה מזל טוב בריאות ונחת.
נ.ב. שימו לב בתמונה ה"מובייל " שתלו בעריסה דג מפלסטיק פשוט. תוהה כמה פשטות...
