״התאחדות יוצאי תורכיה בישראל העלתה לבמה מורשת בת 500 שנה ביום ירושלים״
- 19 saat önce
- 2 dakikada okunur
השנה חל יום ירושלים בתאריך 15.05.2026, יום שישי, ולכן הוקדמו חגיגות יום ירושלים ליום חמישי.
במסגרת פסטיבל ימי המוזיקה היהודית, שהתקיים באוניברסיטת בר־אילן, הוזמנה התאחדות יוצאי תורכיה בישראל על ידי מרכז דהאן להשתתף במופע ״קהילות ישראל שרות לירושלים״.
מטעם ההתאחדות השתתפו יו״ר שותף של מועצת ההתאחדות (Moatsa) אובי רודיטי גולרשן, יו״ר שותפה של ההתאחדות אתי אדאטו גרניט, וחברת הנהלה ויולט בהר.
לאורך הדורות שימשה ירושלים מוקד משיכה רוחני ותרבותי עבור העם היהודי ועבור בני דתות נוספות.
עוד מימי בית המקדש נהגו יהודים להגיע מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה לירושלים, כדי לשמוע את שירת הלויים ואת הנגינה בבית המקדש.
המופע הוקדש לשירת קהילות ישראל לירושלים, ובהשתתפות אמנים מקהילות תורכיה, תימן, קווקז והודו.
ערב מיוחד זה היווה הזדמנות לחבר בין קהילות, תרבויות ומסורות באמצעות כוחה המאחד של המוזיקה.
המוזיקה מצליחה לחבר בין לבבות, לגשר בין דורות ולהזכיר לכולנו מאין באנו ומה מחבר בינינו.
את המופע פתח פרופ׳ ד״ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן.
אוחיון ציין את הקשר העמוק שנרקם לאורך השנים בין קהילות התפוצות לירושלים, והדגיש את פעילותו התרבותית והמחקרית של המרכז למען שימור מורשת קהילות ישראל.
קהילת תימן
ד״ר יגאל בן־שלום, נשיא האגודה לטיפוח מורשת תימן, ציין את חשיבות שימור מסורת השירה המקורית ותרבות ה״דיוואן״ של יהדות תימן.
על הבמה הופיע ההרכב ״שירת הדיוואן״, הפועל לשימור ולתיעוד המוזיקה המסורתית של יהודי תימן.
ההרכב משלב בין מוזיקת עולם לבין יצירות מסורתיות וחדשות בעיבודים מודרניים.
קהילת תורכיה
יו״ר שותפה של התאחדות יוצאי תורכיה בישראל, אתי גרניט, סיפרה על פעילות ההתאחדות ועל פועלה לשימור מורשת יהדות ספרד בת למעלה מ־500 שנה.
״שפת הלאדינו והתורכית אינן רק שפה ומסורת, אלא גם קשרי משפחה, תרבות, מאכלים ייחודיים, מוזיקה, זיכרונות וסיפורים העוברים מדור לדור.״
האמן והחזן ז׳קו חזן ביצע שירים בלאדינו, בתורכית ובעברית.
ז׳קו חזן נחשב לאחד הבודדים בעולם המשמרים ומבצעים על הבמה את מסורת המקאמים והפיוטים בנוסח איזמיר.
חזן משמר מסורת תפילה מיוחדת זו כבר כ־50 שנה, ובמהלך המופע הביא עימו גם זיכרונות מחופי איזמיר, העיר שממנה עלה לבדו לישראל במסגרת עליית הנוער.
בפיוטיו משלב חזן בין מקאמים מן המזרח לבין השפעות מערביות, ובכך יוצר גשר ייחודי בין מסורות מוזיקליות שונות.
קהילת קווקז
מר רוברט אברמוב, יו״ר עמותת סטאמאג״י, סיפר על קהילת יהודי ההרים בקווקז ועל השפה הג׳והורית.
הטנור סטאס דוידוב ביצע את השיר ״לירושלים״ בשפת הג׳והורית, שפתם של יהודי ההרים בצפון ובמזרח הקווקז.
השפה הג׳והורית שייכת למשפחת השפות האיראניות וכוללת בתוכה יצירות מסורתיות ומודרניות רבות.
קהילת הודו
מר רפי בהונקר, יו״ר המרכז למורשת יהדות הודו, סיפר על ארבע הקהילות היהודיות המרכזיות בהודו ועל ההבדלים ביניהן.
הזמרת ליאורה יצחק הופיעה במופע ״מהודו ועד ישראל״.
ביצירותיה משלבת האמנית בצורה מרגשת בין המזרח למערב, בין הודו לישראל, ובין תרבויות, שפות וסגנונות מוזיקליים שונים.
Bir önceki sosyalağlardan yazısını okudunuz mu?
Yorumlar