סיור שורשים באדירנה שבתורכיה

20-23/10/2019-סיור שורשים באדירנה שבתורכיה – יומן אישי

בחופשת סוכות נסעתי לאדירנה עיר הולדתי , טיול שורשים אישי

מטרת הנסיעה הייתה מפגש עם ילדי הכיתה מבית הספר היסודי לאחר 48 שנה שלא ראיתי אותם. למעט חברה אחת שיצרנו קשר ווטסאפי ב2015.

למרות שעזבתי בגיל 10 משהו תמיד משך אותי לחזור ולבקר בעיר , הגעגועים לימי ילדות יפים, לאנשים החמים והנחמדים שחיינו ביניהם וגדלנו יחד. ב2005 עשינו טיול שורשיים עם אבא ז"ל , ויקטור אדטו , בני זוג, הילדים והוא ראש השבט הוביל אותנו בשבילי חייו. היה מרגש מאוד.

הפעם יצאתי למסע אישי לבד וחוויתי חוויות מדהימות מסוג שונה.

הגעתי בשעות הצהריים ופגשתי את החברה בשכונה ליד הבית שגדלתי , אמי גדלה בבית זה , סבא וסבתא בנו את הבית לעצמם לפני כ 100 שנה. כמובן הפגישה עם החברה הייתה מרגשת מאוד עם הרבה דמעות וחיבוקים. הסתובבנו בשכונה בין בתי העץ בני 100 ויותר, הזכרתי שמות של משפחות יהודיות שגרו בזמנו. יש בתים בהם רשום השנה העברית מעל הדלת. אפשר לראות בתמונות שאצרף.

 

בקרנו בבית הספר היסודי ומשם המשכנו לבית הכנסת שנבנה בתחילת 1900. עם השנים נהרס, הממשלה שחזרה ונפתח מחדש ב2015 כמוזיאון וכאולם קונצרטים. כמובן מסוף שנות ה70 לא נותרו יהודים בעיר.
לבית הכנסת הגיעה קבוצת מטיילים מקומיים מאיסטנבול בעת שביקרנו והמדריך הסביר להם על היסטוריה של היהודים בעיר ועל הדת היהודית קצת. בסיום נגשתי אליו ולחשתי לו שאני אחד מאותם היהודים שהייתי מגיע עם סבא שלי לתפילות בימי החגים. המדריך קרא לקבוצה להתיישב בחזרה, כדי לשמוע את הספור האישי שלנו. הכל ספונטני. הקהל התעניין מאוד והתחילו לשאול שאלות ואמרו לי תוך כדי " חבל שעזבתם, הייתם צריכים להישאר, אנחנו למדנו מכם הרבה " ועוד .. נעים ומחממם את הלב כשזה אמיתי. לבסוף בקשו ממני שנעשה תמונה קבוצתית.

 

בשעות הערב שיא ההתרגשות , נפגשנו כ 30 איש – ילדי הכתה.

כל מפגש מסוג זה מרגש את כולנו. כאן במיוחד ריגש אותי קבלת הפנים , קבלו אותי בחמימות, ההתעניינות שלא ציפיתי לה. כל המשתתפים טורקים ואני היהודייה היחידה. העריכו מאוד את הגעתי מישראל. כמובן עלו וצפו הרבה זיכרונות ילדות וקשה לי לתאר במילים את עוצמת הרגשות. ישבנו יחד משבע וחצי בערב עד שתיים בלילה. השיא היה כששוחחתי עם המורה שלי שכיום בת 93 . זכרה אותי ואת השמות של המשפחה ואפילו את שם אחי שהיה בסך הכל בן 3. הוסיפה לי מידע שלא ידעתי בתור ילדה עלי ועל הורי. כצפוי אחרי זה הגיעו ים של דמעות. מרגישה שזכיתי לחיות רגעים מיוחדים אלו.

היום השני באדירנה, דבר ראשון בבוקר נסעתי לבית הקברות היהודי העתיק. אמנם השטח הצטמצם משמעותי ונותרו מאלפים כמה מאות בודדות של קברים. אחד מהם קבר מפואר ובמצב יחסי טוב זה הקבר של סבא רבא שלי. בית העלמין היה נעול, נהג המונית ניסה לעזור לי אבל לא מצאנו שער פתוח. המשכתי למרכז העיר, למכר ידיד ותיק של אבי. אותו אדם יקר רוקח ובית המרקחת שלו ליפני כן היה חנות של סבא שלי. כשעזבנו סבי מכר את החנות לאבא של הרוקח והידידות נשמרה עד לימים אלו. הרוקח באמצעות הבן החמוד שלו הצליחו להשיג ממשרד הדתות את מפתחות בית הקברות והסיעה אותי לשם. כמובן שצילמתי את הקבר של סבא רבא שלי ועוד כמה קברים באקראי. היות והשנה למדתי לדינו בכתב רשי וגנאלוגיה בבר אילן רציתי לפענח מה כתוב שם. בערב במלון עברתי על הכתובים שעל הקברים שצלמתי בבוקר ובמקרה גיליתי קבר קטן של ילדה קטנה משנת 1926 והיא הייתה הבת הבכורה של אח של סבא שלי. שלחתי לענף המשפחתי של אותה ילדה קטנה שקבורה שם תמונה לראשונה ראו.


מצב בית העלמין מוזנח מאוד בלשון המעטה ולא אפרט כאן יותר מזה..
משם הלכתי לפגוש חבר משפחה יקר שהוא טורקי וקבלת הפנים הייתה מדהימה ללא מילים. הוא בעצמו רופא שיניים וכתב מספר ספרים על יחסי גומלין וחיי היהודים והמוסלמים יחד לאורך ההיסטוריה של העיר. איש יקר זה שהיה עם אבי כמו אחים השלים לי ספורים על הורי ובין היתר על הרגלי אכילה הגרועים שלי שלא אהבתי לאכול כלל. כמובן מי שמכיר אותי היום יצחק ולא יאמין. מסתבר שאבי היה חוזר בריצה כל יום הביתה וקורא לי מהרחוב  bülbülüm( הכוונה לציפור קטן זמיר .הגעגועים להורי שוב גרמו לי לדמעות.

 

משם המשכתי לחנות של ידיד מהיסודי והשלמנו סיפורי חיים שלמים. הגיע צהריים, התיישבתי במסעדת פועלים עממית במקרה מול החנות שהיה של הסבא. כששאלתי את בעל העסק המבוגר אמר לי שהוא זוכר את החנות. היום נהפך לחנות בגדים. לא נתנו לי לשלם על הארוחה. גם נהגי המוניות ששוחחתי חלקם הכירו משפחות יהודים והיללו את הימים ההם שהיו הרבה יהודים. בכל פעם הורידו לי את מחיר הנסיעה לזכר הימים ההם.


במהלך היומיים שמעתי משפטים כמו "אתם לא אורחים כאן , זה המדינה שלכם ואתם הייתם פה לפנינו".


בין היתר במנהל האוכלוסין הוציאו לי רישום משנות 1850 את פרטי אבות אבותיי.
בערב הזמינו אותי 2 חברות למסעדה ותוך כדי במקרה הגיע ראש העיר לאכול גם. ניגש בסוף הערב לחברות והם ספרו לו עלי שהגעתי מישראל.
ראש העיר ספר לי שהיום דבר עם משרד הדתות  (ווקפ) בנושא בית העלמין המוזנח ובקש מהם לקבל אחריות לניקוי המקום. תיאום אתם פגישה להמשך מעקב טיפול. מקווה שיום אחד ישתנה.


לסיום באיסטנבול פגשתי חברה נוספת מאותה תקופה שלא יכלה להגיע למפגש. היא כיום פרופסור מרצה באוניברסיטה באיסטנבול בתחום הנדסת חשמל. כשסיפרתי לה שהבן שלי למד באותו תחום ועוסק בכך התעניינה מאוד והציע את עזרתה אם יום אחד יעשו פרויקטים משותפים בטורקיה.
לסיכום חוויתי חוויה מדהימה, מתנה נפלאה שקבלתי בחיי.

                  בתים באדירנה – בית ילדותי , ילדות של אמא שלי בית של סבא וסבתא שבנו לפני כ- 100שנה

 

 


                        בית סבא רבא – חלפון נבנה ב24 יולי 1903 שנה עברי 5663 – כך רשום מעל דלת כניסה

 

 

                                      בית הקברות היהודי – זהו הקבר של סבא רבא מ – 1923 אדאטו ישראל

                                                           

 

       

                                                                     חברים קרובים מאוד של הורי

 

 

בית הכנסת – קבוצת מטיילים מאיסטנבול שפגשתי באקראי וסיפרתי להם עלינו היהודים באדירנה בשנות ה- 60

 

 

                                   מפגש חברי הכתה מא' – ה' 1966 – 1971 בית ספר יסודי SEHIT ASIM ILKOKULU

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Bizi Takip Edin
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
İLETİŞİM/ליצירת קשר
ADRES/כתובת 
İletişim ve faaliyetler hakkında bilgi almak için

לקבלת מידע אודות פעילויות ההתאחדות

לרישום / אימייל

 

Tel: +972 36582936
Fax: +972 36573894

+972 36582936:טל

   +972 36573894:פקס

turkisrael@gmail.com

Mohrey Sigariyot 7 Bat Yam - Israel

רחוב מוכרי הסיגריות 7 בתים, ישראל

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • Google Places Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon