top of page

"השורשים הטורקיים שיישארו איתי לנצח"


Neve Shalom Synagogue (photo by Dean Shmuel Elmas)


התנ"ך מלמד אותנו שנסתרות הן דרכי האל, ואני גיליתי זאת בדרך ייחודית באיסטנבול.

בעקבות המוצא והידע שלי, העורכת הראשית של גלובס נעמה סיקולר החליטה שאני אהיה העיתונאי הספציפי שיטוס לאיסטנבול, לסיקור הפעם הראשונה שבה הבחירות לנשיאות בטורקיה מוכרעות בסיבוב השני.

לא ידעתי שבעת ביצוע משימה זאת, אני אסגור מעגל חשוב עבור סבא שלי המנוח, איזק אלמס ז"ל.


בשנות ה-50, סבא שלי החליט להגיע לביקור בתל אביב במטרה לצפות במשחק הכדורגל של נבחרת ברה"מ ולב יאשין נגד ישראל, וכן לבקר את אחיו אלברט, בטרם ישוב לאיסטנבול. אולם, הקב"ה בחר בשבילו שהוא יפגוש את סבתי המנוחה, עליזה ברוקס ז"ל, ויישאר בישראל. סבא שלי לא שב מאז מאז לבית הכנסת הנפלא שבו התפלל, נווה שלום, וגם השאיר באיסטנבול את המנוי למשחקי פנרבחצ'ה.

כפי שציינתי, למסע שלי לאיסטנבול הייתה מטרה אחת: בחירות. הבחירות המרתקות ביותר בטורקיה ב-21 השנים האחרונות, אולי אף יותר. ביום ראשון, ה"מאני טיים" החל מבחינתי. הבחירות, ספירת הקולות, והחגיגות, כמובן. העובדה שתומכי מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) והנשיא ארדואן לא זיהו אותי כאדם זר הייתה חוויה ייחודית עבורי. יום שני היה ה"גראנד פינאלה" של החגיגה הדמוקרטית בבחירות בטורקיה.


השפעות תוצאות הבחירות על הכלכלה המקומית שהחלו לבוא לידי ביטוי באותו היום הן רלבנטיות עבור גלובס, עיתון כלכלי נודע בישראל. בהתחשב במצב הרע כעת, אני מקווה שהמצב הכלכלי של טורקיה ישתפר בקרוב. אל דאגה, זהו אינו מאמר פסימי על הכלכלה הטורקית; אלא, אחד אופטימי במיוחד על הקשר החזק שלי, הרבה יותר ממה שציפיתי, לשורשיי באיסטנבול. 


ביום שלישי, אני החלטתי לצעוד למוזיאון יהודי טורקיה, בגלל המלצה מחברי המשפחה הטורקיים שלי שרבים מהם מהווים דמויות מכובדות בקהילה היהודית - כמו שלי ורוברט אלמס. בטרם עשיתי זאת, הייתי מודע לכך שלא אוכל להיכנס לבית הכנסת נווה שלום. כששילמתי את דמי הכניסה למוזיאון, שמתי לב שבזמן הרישום - חברי הצוות היו מופתעים כשציינתי "אלמס מראשון לציון, ישראל". בשל כך, ציינתי שהביקור במוזיאון משמעותי מאוד עבורי משום שסבא שלי המנוח התפלל בנווה שלום עד שנות ה-50.


Neve Shalom Synagogue, Istanbul

התחלתי את הסיור ודמעות הציפו את עיניי לאור כל הביקור במוזיאון הנפלא (ואני סמוך ובטוח שאני לא היחיד שחש כך). חשבתי שאם 194,718 ישראלים ביקרו במדינה בין החודשים ינואר-אפריל 2023, כך לפי נתוני משרד התרבות והתיירות הטורקי, הרבה יותר אנשים צריכים לבקר במוזיאון.


בזה אחר זה, סיפורי המשפחה ששמעתי נקשרו למציאות. בשלב מסויים, הייתי בשביל במוזיאון שמשקיף על בית הכנסת מלמעלה וחשבתי, "כמה עצוב זה שלא כולם יכולים לראות את בית הכנסת הנפלא הזה מבפנים בשל פיגועי הטרור והאיומים".


לא ידעתי מה צוות המוזיאון יעשה עבורי בתום הסיור כאשר, בסך הכל, אגש במטרה לרכוש מזכרות. אני מתנצל שאני לא מכיר את שמו של איש הצוות שהיה שם עבורי, אבל אני יודע שהוא אוהד פנרבחצ'ה. אותו אדם לקח את ידי מבלי לומר דבר, וכך תוך חמש שניות הייתי בתוך בית הכנסת.


ישבתי על כסא ובכיתי, בגלל שהייתי המום והתקשיתי לעכל. בתום כשתי דקות של נשימות עמוקות, החלטתי לקרוא תהילים לעילוי נשמת סבא איזק ז"ל. כשסיימתי, התקשרתי לאבי, קובי אלמס, והראיתי לו את בית הכנסת מבפנים. בהתחשב בידיעה כי החכם באשי, הרב יצחק חליוה, הכיר את סבי מילדותם המשותפת בעיר - ניסיתי לדמיין היכן סבי ישב בבית הכנסת. בתום הסיור, הייתי אסיר תודה לצוות בית הכנסת, למעשה עד היום. כל ישראל חברים.


באופן בלתי מתוכנן, החלטתי לסיים את היום היהודי שלי באצטדיון שבו סבא שלי גילה, לראשונה, את אהבתו לכדורגל - שוקרו סראג'אולו. בזמן שצפיתי במשחק של פנרבחצ'ה נגד אנטליהספור, הבטתי ביציעים וחשבתי שוב היכן סבא שלי ישב. אפילו כשהם היו מאוד מאוכזבים מזכייתה של גלטסראיי באליפות, אוהדי פנרבחצ'ה היו יוצאים מן הכלל. ובישראל, פנרבחצ'ה הרוויחה אוהד אמיתי.


Fenerbahçe Rüştü Saraçoğlu Stadium, Istanbul

אף שאני מתכנן לבקר את טורקיה ככלל ואיסטנבול בפרט בקרוב, אני לא אשכח את אותו יום שלישי הנפלא לעולם. אותו היום יישאר תזכורת עבורי שלמרות שאני ישראלי, שורשיי בטורקיה הם חזקים ותמיד יישארו כאלה.


דין שמואל אלמס,כתב גיאופוליטיקה ואנרגיה, גלובס

* המאמר התפרסם לראשונה באתר עיתון "שלום" באנגלית

Comentários


Bizi Takip Edin
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page